בעתיד הלא רחוק תקשורת נתונים תהיה כמו מים וחשמל

תקשורת נתונים היא הבסיס לרוב הפעילות הדיגיטלית המוכרת לנו כיום. קשה לדמיין את העולם בלי אינטרנט, בלי עשרות אפליקציות מחוברות ופועלות כל הזמן ובלי מכשירי הטלפון המאפשרים לנו לתקשר עם סביבתנו באופן מהיר ואיכותי. תקשורת נתונים הומצאה לא כל כך מזמן, רק לפני כמה עשורים, ומאז התחום זוכה לעדנה רבה ובמקביל ייצר רווחה כלכלית עבור כל שחקני השוק. בין אם מדובר בספקי ציוד תקשורת, חברות סלולר, ספקי אינטרנט קווי או תקשורת אלחוטית על כל סוגיה. הביקוש הבלתי נדלה לתקשורת נתונים מהירה ואיכותית מניעה חברות רבות לשקוד ולהמציא טכנולוגיות ושירותים חדשים. תקשורת נתונים עדיין נתפסת כפלא אצל קהלים רבים ולכן גם המחיר המוצמד אליה נוטה להיות גבוה מאוד.

במבט היסטורי ניתן לבחון את התפתחות שוק התקשורת בשלושה מישורים, ניתוח שיכול לשפוך אור על עתידו של השוק, חוקי המשחק המשתנים ומאפייני הצריכה הצפויים.

המימד הראשון הינו השינוי בקצב העברת הנתונים ההולך וגובר ומטפס לגבהים חדשים כל הזמן. לאחרונה אנחנו חווים תהליך בו לשדרוגים ברוחב הפס יש משמעות שהולכת ומצטצמת. תחשבו לדוגמא שיש לכם חיבור אינטרנט של 500GB ואז ספק אחר יציע לכם 600GB, האם הצעה כזאת תגרום לכם להחליף ספק? ניתן לטעון ובצדק שבעתיד יווצרו שימושים חדשים שלא ניתן לחזותם כפי שקרה עד כה, יישומים שידרשו קצב נתונים גבוה יותר. ולמרות זאת די ברור שאחוז השינוי בצמיחה בקצב הנתונים העתידי ילך ויקטן. בעבר הקפיצות בקצבים המסופקים מקילוביט למגהביט ועד לגיגהביט לשנייה התחוללו בטווחי זמן שהלכו והתקצרו כאשר כבר כעת ניתן לחזות שהקפיצה לטרהביט לשנייה לא תקרה כל כך מהר. זאת תופעה די הגיונית מכיוון שעם הזמן הצורך בקצבים גבוהים מאוד יורד – בהרבה מאוד מקרים הגבול העליון נובע מהיכולת האנושית לקלוט נתונים על ידי החושים ולמרות שמחשבים התפתחו מאוד בשנים האחרונות קשה לאמר זאת על המוח האנושי שמתקדם בקצבים אבולוציוניים של עשרות אלפי שנים. למרות תחזית אופטימית זו, כרגע, קשה לדמיין עולם בו לשדרוגים במהירות לא תהיה משמעות אמיתית מכיוון שעדיין אנחנו נתקעים מדי פעם עם ווידיאו מגמגם או דף אינטרנט שנטען באיטיות. אך במהרה חוויות אלה יהפכו לנוסטלגיה נעימה. סיבים אופטיים ותשתיות 5G בפתח ואחראים לקפיצה הבאה וכן הדורות הטכנולוגיים הבאים שיהפכו את נושא המהירות ללא רלוונטית. זה פשוט יעבוד מהר בצורה מספקת ודי.

המימד השני שמעניין במבט היסטורי זה השינוי במחיר שאנחנו משלמים למנת תקשורת נתונים. פעם כל קילוביט של נתונים עלה הרבה מאוד כסף, אני ממש זוכר לפני עשרים שנה שאם היית מוריד קובץ מאתר מסויים ומגלה בזמן ההורדה שטעית בקובץ לא יכלת להימנע מהמחשבה על בזבוז כסף שנוצר. אני בוודאי זוכר את הימים בהם אתרי אינטרנט נבנו בצורה חסכונית ממבחינת גודל התוכן בכדי לקצר את זמן ההורדה של דפים לדפדפן. כמובן שעם הזמן המחיר למנת נתונים ירד וממשיך לרדת עד שיגיע היום בו המחיר יהיה אחיד ומונע מכוחות שוק בלבד ועלויות ייצור. כיום עדיין המחיר נגזר ברובו ממיתוג וכל מיני חדשנויות הנותנות יכולות מיוחדות אבל זה עולם הולך ונעלם. השחקנים החזקים ביותר בעולם כמו T-Mobile ארצות הברית שוברת את חוקי המשחק בשנה האחרונה עם תמחור הוגן וחופש צרכני במעבר בין ספקים מה שמייצר עבורה הצלחה רבה. הלחץ להורדת מחירים קיים תמיד והינו חלק טבעי ואבולוציוני בהתפתחות שוק ודינמיקה בין צרכנים לספקים – גם אם במחוזותינו פוליטיקאי כזה או אחר נוטל לעצמו את התהילה והבעלות על אפקט שוק טבעי זה.

המימד השלישי בבחינה זו הינו הקלות או היכולת להחליף את ספק תשתיות התקשורת שלך בצורה שקופה וללא הפרעה לשירות תוך כדי שימוש. היסטוריית השחרור מספקים החלה לפני כעשרים שנה כאשר היינו ממש ״נשואים״ לספק התקשורת שלנו בין אם זה על ידי שימוש בכתובת email עם סיומת של הספק של ניתן היה לשנותה מבלי לאבד קשר עם כל העולם ועד עצם העובדה שהיית צריך לכתת רגליים ופקסים בכדי לשנות ספק אינטרנט. בתחום האינטרנט הקווי המצב השתנה מאוד וגם בסלולר רואים ניצנים משמעותיים של תופעה זו. רק בשבוע שעבר פייסבוק השיקה רשת סלולרית ייחודית שמאפשרת לאנשים לעבור בין ספקים באופן שקוף ואוטומטי בהתבסס על פרמטרים של איכות תקשורת, עלויות וקצב נתונים בלבד. מעבר המתבסס על איכות השירות ולא על חוזים ונעילות מסחריות עם ספק זה או אחר. תחום טכנולוגי נוסף שדוחף לכיוון זה של שחרור הינו היכולת לניהול והגדרת רשתות על ידי תוכנה – Software Defined Networking – תחום שמאפשר בין היתר לספקי התקשורת להשתחרר מעולם ציודי התקשורת המיושנים והיקרים ולעבור לתשתיות תקשורת מבוססות מחשבים זולים, גמישים וניתנים להרחבה בקלות. תחום זה מאפשר בין היתר מעבר בין רשתות שונות בצורה מהירה וכמעט ללא עלות תפעולית.

באופן כללי ניתן לאמר שבעולם הטכנולוגי ישנה דחיפה טבעית ומתמדת ליצירת חופש עבור צרכנים ועולם הספקים מנגד בסופו של דבר מתיישר גם אם זה לוקח כמה עשורים טובים כמו במקרה של תשתיות תקשורת.

כאשר יתחוללו האירועים הבאים בכל שלושת המימדים: מחיר אחיד ותחרותי, קצבים גבוהים בצורה מספקת וכמובן יכולת מעבר מלאה בין ספקי תשתיות תיווצר תופעת שוק מעניינת מאוד והיא Full Commoditization של שוק תשתיות התקשורת לכדי מצב של ספקי Utilities. המשמעות הפרקטית של תופעה זו עבורנו הצרכנים היא שבעתיד הלא רחוק נקבל חשבון תקשורת בדיוק כפי שאנחנו רגילים לקבל את חשבון המים או החשמל. חשבון פשוט ומאוחד שחוסך מאיתנו את המודעות לסוגי התשתיות שהשתמשנו בהם במשך החודש או מי היו הספקים בשרשרת המזון. מחיר אחיד ל-GB של נתונים וחישוב של כמות הצריכה של כל המכשירים שלי: הטלוויזיה, הטלפונים, הבית החכם, ההולוגרמה, המזגן, המקרר, הרחפן ומה לא. כפי שהיום לא מעניינות אותנו הטכנולוגיות שמשמשות להובלת חשמל או הספקים שמסייעים לאחסנתו כך יקרה גם בשוק התקשורת. אפילו יתכן שבסופו של דבר המחיר יהיה מוצמד לא לכמות הנתונים שהועברה אלא לכמות האנרגיה שנצרכה עקב השימוש בתקשורת, גם כיוון עתידי דומיננטי מאוד בתמחור משאבי מחשוב שיקבל ביטוי חזק בעשורים הבאים במספר תחומים נגזרים.

תחזית זו שהיא חלום ורוד עבור הצרכנים מהווה את הסיוט הגדול של שחקני התקשורת שהתרגלו לגבות מחירים גבוהים עבור המוצרים והשירותים. כיום עדיין החגיגה נמשכת וספקי התקשורת מצליחים לגרד מחירי פרימיום עבור חדשנות מוצרית אך בהחלט ניתן לראות שיכולת תמחורית זו מצטמצמת משנה לשנה ושחקני התקשורת הגדולים מבינים זאת לעומק. רק לפני מספר חודשים סיסקו, ענקית ציודי התקשורת החליטה שהיא משנה כיוון לעולם התוכנה והיא תתמקד בהעברת ארגונים לתשתיות ענן וכל הכרוך בכך מכיוון ששוק התקשורת כבר לא מהווה מנוע צמיחה מהותי יותר. גם חברות הטלקומוניקציה המובילות בעולם ששנים רבות מחפשות אדרך חדשה מתכווננות לפתרונות תוכנה ושירותים גבוהים יותר במעלה סולם הצריכה בכדי לשמר ולייצר מנועי צמיחה חדשים.

כשחושבים על התופעה ההיסטורית הזו אי אפשר שלא להשתעשע במחשבה שיש פה מעין צדק פואטי. תחום תקשורת הנתונים היה המניע הראשי ל-Disruption ברוב התעשיות בעולם הישן וכעת הוא הופך בעצמו לתעשייה שעוברת Disruption על ידי עולם התוכנה. איך שגלגל מסתובב לו.

IT מהדורת אוגוסט 2016 – פורסם במגזין גלובס

על גל הצונאמי של IoT העומד לשטוף את כולנו ועל הזדמנות הזהב של ישראל

אין ספק שהעולם השתנה באופן דרמטי בעשרות השנים האחרונות עם הפיכת המחשבים לחלק בלתי נפרד מהמרקם האנושי. תחילה הגיעו המחשבים האישיים, לאחר מכן השרתים וציודי התקשורת שמאפשרים לכולנו ליהנות משירותים נפלאים ורבים. לאחר מכן הגיעו הטלפונים החכמים שאט אט הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. ישנם הטוענים שמהפכת המחשוב השפיעה על האנושות לא פחות מהמהפכה התעשייתית. IoT הינו הגדרה רחבה מאוד אך ניתן לאמר שציוד המוגדר כ-IoT הינו כל פריט בעל יכולות חישוביות ותקשורתיות. למעשה גם המחשבים שלנו הם IoT למרות שההסתכלות היא לגבי מוצרים עתידיים ולא לגבי צורת המחשוב המוכרת לנו היום. כשמסתכלים לעתיד הלא כל כך רחוק של תחום ה-IoT מבינים שזה היה רק קצה הקרחון. האנושות עומדת בפני גל צונאמי של מחשבים קטנים שישטוף אותנו בעשרות השנים הבאות. מחשבים קטנים, בכל מיני צורות וצבעים, שיקיפו את חיינו. כל מכשיר ביתי ותעשייתי יהפוך לממוחשב, גופנו יהפוך לממוחשב, ביתנו, עירנו, הטבע ועולמנו בכללותו. גם המיקסר וגם האסלה. העלויות הנמוכות של מעבדים וזיכרון מחשב, התמזערות הרכיבים האלקטרוניים, מקורות אנרגיה זולים ואפשרויות תקשורת זולות וזמינות הניחו את הבסיס למהפכה זו בחמש השנים האחרונות. כיום אנחנו חווים נקודת זמן ייחודית בה ניתן לדמיין שילוב של יכולת חישובית ותקשורת כמעט עם כל פריט או פעולה בחיינו. מהפכה זו לא נעלמה מעיניי העולם הטכנולוגי והמסחרי, להיפך, יותר ויותר תעשיות מכוונות את העתיד שלהן לכיוונים בהם IoT מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. אנחנו עומדים בפני עולם מחשובי חדש בו החוקים משתנים ונכתבים ממש בימים אלה על ידי אנשים יצירתיים מסביב לכדור הארץ. תפיסות קבועות בתחומים וותיקים ומבוססים כגון תקשורת, איחסון ואבטחה מתמוססות ומומצאות מחדש. ניתן בהחלט ובביטחון רב לאמר שהגל הבא של IoT הוא למעשה המהפכה המחשובית האמיתית של המאות ה-20/21.

תחום אחד וחשוב שברצוני להתעמק בו הינו תחום התקשורת. התקשורת כאחד מאבני הבניין של המחשוב כפי שאנו מכירים אותו נמצא בתהליך של שינוי עומק. עד כה תפיסת התקשורת התבססה על מספר הנחות יסוד לגבי הצדדים המתקשרים, הנחות שלא בהכרח מתקיימות בעתיד. לדוגמא תפיסת המרכזיות. התפיסה בה ציוד הקצה מתקשר עם ציוד מרכזי, תפיסה הידועה גם כתקשורת שרת-לקוח. תפיסה זו לא מתאימה לקטגוריות שלמות של מוצרי IoT. בוא ניקח תסריט עתידי בו אדם מסויים נושא על עצמו, או בתוכו, מספר פריטים ממוחשבים שנוצרו עבור מטרות שונות: קפסולה שבלענו שמסתובבת בדם ומנסה לאתר בעיות זרימת דם ואולי דלקות, צמיד שמודד לנו את הדופק ואת טמפרטורת הגוף מבחוץ, עדשות מגע שמאפשרות לנו להוסיף מציאות רבודה על פני המציאות שאנחנו רואים, נעליים שמודדות במדויק את תזוזות הגוף שלנו ומחשבות לנו את רוטינת הספורט לערב ועוד מוצרים וטכנולוגיות כיד הדמיון. לא הגיוני שכל אחד מהפריטים האלה יקיים תקשורת ישירה ויקרה אל מול שרת מרכזי מסויים הממוקם בענן איפשהו בארצות הברית. תקשורת ארוכת טווח צורכת אנרגיה רבה וכמובן דורשת בבסיסה ציוד תקשורת יקר וחבילת תקשורת יקרה. תקשורת ארוכת טווח נוצרה עבור חיבור של מחשבים וטלפונים חכמים כאשר ניתן לצפות שלכל אדם יהיה רק אחד מכל סוג ולא חיבור של מד זיעה קטן עם סוללה שמחזיקה לשנה. שינוי מתבקש בשיטת התקשורת המרכזית שמציג יעילות רבה יכול לקרות על ידי הוספת רכיב אחד בעל יכולת תקשורת חזקה אל מול המרכז ואותו רכיב מתקשר בתקשורת זולה יותר ומקומית עם כל הפריטים הממוחשבים שנמצאים על או בתוך גופנו. מעיין נציג תקשורת של כל ארסנל ה-IoT הפרטי שלנו.

ישנה קטגוריה שלמה של ציודי IoT שצריכים לפעול עם מקור אנרגיה חלש להרבה מאוד זמן – לתקופות של חודשים ושנים. לדוגמא חיישני מיקום הנמצאים על מוצרים המאוחסנים במחסן. תגים כאלה לא ניתנים לתכנון עם סוג הסוללה הקיימת בטלפונים שלנו, סוללה שבקושי מספיקה ליממה ומאוד יקרה. אחד העקרונות של סוג מוצר כזה הינו הצורך לפעול הרבה מאוד זמן וללא החלפת סוללה. יתרה מכך, פריט כזה, מצופה ממנו שעלותו תהיה נמוכה מאוד כך שיוגדר כמוצר מתכלה ויזרק בתום השימוש. עדיין פריט כזה מכיל כוח חישובי, חיישנים שמותאמים למטרה מסויימת בעלי יכולת דיווח, יכולת תקשורת כלשהי, מקור אנרגיה ועוד. דוגמאות נוספות לסוג מוצרים מקטגוריה זו הינם חיישנים סיסמוגרפים המפוזרים באוקיינוס, תגים על בקר, פחי זבל שמאותתים לחברת איסוף הזבל כשהם מלאים וציוד אישי שיכול להיות מסומן בצורה כזאת כדי לא ללכת לאיבוד. עבור קטגוריה זאת מומצאת בימים אלה סוג חדש של תקשורת בה יש מספר מתחרים לא מבוטל כאשר כל מתחרה רוצה להפוך את מרכולתו לסטאנדרד עולמי. תחום תקשורת זה מאופיין ביכולות פעולה לטווחים בינוניים וקצרים עם קצב נתונים לא גבוה אך צריכת אנרגיה נמוכה מאוד. טכנולוגיות כגון לורה, סיגפוקס וחלק מסטנדרד ה-5G מתחרות על לב מפתחי האפליקציות ומוצרי ה-IoT בז׳אנר זה. סוג תקשורת זה מהווה שינוי דרמטי למודל של ספקי התקשורת הסלולרית כפי שהיכרנו אותו. ספקי תקשורת מתבססים על תקשורת יקרה שדורשת השקעות מסיביות בתשתית כאשר במקרה זה אין צורך בכך. אין בהכרח יתרון לגודל החברה של ספק התקשורת. ניתן לראות ערים חכמות המקימות רשתות כאלה באופן עצמאי והופכות בעצמן לספקי התקשורת המקומיים בעלויות לא גבוהות במיוחד.

כשאומרים IoT מדובר על נקודת מבט רחבה מאוד המנסה לאגד לצרור אחד כל פריט שיהפך בעתיד לממוחשב ומקושר. הסתכלות חוצת תעשיות ואיזורים גיאוגרפים. תעשיית ההי-טק כחלק מתפקידה בבניין התשתיות עבור תחומים אלה מכלילה מוצרים רבים מתחומים שונים בזווית ראייה זו בכדי להגיע למכנה משותף. כאשר מתבהרת קטגוריה מסויימת של מוצרים או צרכים משותפים תעשיית ההי-טק ממציאה תשתיות וכלים שישמשו לבניית המוצרים והשירותים הדרושים. גם בישראל המהפכה הזאת לא נעלמה מעיני היזמים והיזמיות החרוצים והחרוצות וניתן לראות סטארטאפים רבים שמחדשים בתחומים רבים ב-IoT, גם בתשתיות עצמן וגם בייצור מוצרי קצה מהפכניים. אך כמובן זה לא מספיק בכדי להפוך למובילים עולמיים. מהפכה זו הינה הזדמנות חד פעמית עבור תעשיית ההי-טק הישראלית, הזדמנות בלתי חוזרת להיות חלק מהחלוצים שבונים את התשתיות של העתיד. באופן מסורתי ישראל הצטרפה לעולם ההיי-טק במידה מסויימת אחרי המובילות האמריקאית ולמרות שהיו ועדיין ישנן חדשנויות פורצות דרך אצלנו ברמה העולמית, התשתיות המשמעותיות הוקמו ונבנו על ידי חברות אמריקאיות ומסיבה מאוד פשוטה, הם היו שם קודם. הפעם יש הזדמנות של שווים בין שווים להיות חלק מהתעשיות ארוכות הטווח בתחום זה.

IT מהדורת פברואר 2016 – פורסם במגזין גלובס

לידתו של הארגון המודע – The Birth of the Conscious Enterprise

החיבור המתהווה בין אינטליגנציה מלאכותית, ביג דאטה והמערכות הארגוניות מגדיר מחדש את התחום של בינה עסקית בארגון. חיבור בלתי נמנע המסמן מהפכה במחשוב הארגוני, מהפכה שתשנה אותו ללא היכר. קפיצת מדרגה מהתפיסה הקבועה שבה מערכות מידע משרתות את מקבלי ההחלטות אל מצב בו מערכות אלה יוכלו לקבל החלטות תבוניות בעצמן, תחילתו של עידן הארגון המודע. בעידן זה ייסגר המעגל האוטופי של איסוף מידע, ניתוח, קבלת החלטות ויישומן באופן אוטומטי וממוחשב תחת פיקוח וכוונון אנושי. הדרך המובילה לשם נשענת על מספר מהפכות טכנולוגיות שהתחוללו בשנים האחרונות, טכנולוגיות שאט אט זולגות לתוך הארגונים.

תחום הבינה העסקית – Business Intelligence, תמיד היה ייחודי מעצם העובדה שמעולם הוא לא היווה חלק מהשדרה התפעולית או היצרנית של הארגון. כלי זה מאפשר הצצה אל גלגלי השיניים של הארגון – איסוף מדדים רבים ממערכות שונות וסיכומם לכדי תובנות המאפשרות לעובדים בכל הדרגים לקבל החלטות מלומדות יותר בכדי לשפר ולייעל. במשך שנים הצדקתו והטמעתו של התחום בתעשיות רבות היה אתגר לא קטן, במיוחד בתעשיות שלא הפכו להיות ממוחשבות בצד התפעולי שלהן באופן מהותי. בתעשיות המבוססות על חישוביות בהן מידע מהווה את הדלק הראשי שמניע את העסק כמו בתחום הפיננסיים, הבינה העסקית פרחה והפכה לחלק בלתי ניפרד מהתשתיות הארגוניות. באופן מסורתי מערכות בינה עסקית מורכבות משני חלקים עיקריים: החלק הראשון הינו החיבור למערכות הארגוניות ואיסוף הנתונים הנוצרים כתוצאה מהפעילות השוטפת. החלק השני מכיל את הצד שמקבל את הנתונים שנאספו, מנתח אותם ומציג אותם בצורה יעילה ורלוונטית עבור מקבלי החלטות בכל הדרגים. מערכות תומכות החלטה עבור מנהלים ועובדים בשכבת התפעול של הארגון, מכירות, שיווק, הפצה ועד ההנהלה הבכירה. ארגונים ייחודיים המתבססים על מחשוב באופן כמעט מוחלט התקדמו שלב נוסף בתחום ה- BI, שלב בו התוצאות המופקות מהניתוחים השונים מוזנות בחזרה לתוך המערכות התפעוליות באופן אוטומטי. בזהירות רבה ותחת בקרה מוקפדת ארגונים מסוימים מאוד כבר כעת מתקרבים לשלב של הזנה חוזרת ממערכות הבינה העסקית לתוך המערכות התפעוליות. המעגל המלא של איסוף, ניתוח והזנה חוזרת היה תמיד הגביע הקדוש של המחשוב הארגוני ומספר אתגרים מנעו עד כה קפיצה זו.

בשנים האחרונות התפתחו שני תחומים שלכאורה לא קשורים לתחום הבינה העסקית: תחום הביג דאטה שנוצר מאפס וזינק בכל המימדים: חדשנות, השקעות, רעש תקשורתי והתפתחות כלים. תחום הבינה המלאכותית שחזר לאופנה עם יישומים וטכנולוגיות מרהיבות – תחום זה אינו חדש, להיפך, הוא בין התחומים הוותיקים ביותר בעולם המחשוב, וותיק כמו המחשבים הראשונים. בשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה מחודשת בזכות יכולות חישוב חזקות במיוחד, התפתחויות מחקריות ויישומים מוצלחים הנוגעים בכולנו, כמו זיהוי אנשים ועצמים בתמונות או רכבים אוטונומיים.

תחום הבינה המלאכותית מכיל שני תתי תחומים מובילים ומעניינים במיוחד: לימוד מכונה ולימוד עמוק מבוסס רשתות נוירונים או Deep Learning. תחום הלימוד מכונה התפתח רבות בעשור האחרון בזכות יכולתו לייצר יישומים נדרשים כמו מערכות המלצה ומערכות סיווג. לדוגמא יישומים שקיימים בכל חנויות הספרים הממליצים לך איזה ספרים לקרוא או מערכות לזיהוי וסיווג דואר אלקטרוני כספאם. מאחורי הקלעים נוצרה יכולת ללמד מחשב לזהות דפוסי התנהגות בתוך מאגר נתונים מסוג מסוים, לדוגמא על ידי ״אימון״ המחשב עם נתונים המייצגים את התופעה שאנחנו מעוניינים לזהות ולאחר מכן לתת למחשב להחליט לבד האם הוא רואה התאמה כשהוא פוגש נתונים חדשים מאותו סוג. לימוד עמוק מהווה קפיצת מדרגה בתחום הלימוד מכונה בזכות השימוש ברשתות נוירונים. רשתות נוירונים הן מודל חישובי המנסה לחקות את הצורה שבה עובדים חלקים מסוימים במוח האנושי מה שייצר עד כה תוצאות מפתיעות למדי. מערכות לימוד עמוק הצליחו לשכפל בהצלחה, כמובן עד רמה מסוימת, יכולות אנושיות של זיהוי תמונה, זיכרון ארוך טווח, תשומת לב ועוד. חלק רב מפיתוחים אלה עדיין לא הגיעו לשלב היישומי אך ההתפתחות וההוכחה הטכנולוגית הושגה.

תחום הביג דאטה, מעבר לכל הרעש התקשורתי סביבו, היה ועודנו בעיקר תחום של בניית כלים חדשים המאפשרים העברה, אחסון, ניתוח ושליפה של כמות נתונים גדולה. סדר הגודל של כמות הנתונים הינו הכוח המניע בתחום זה ומכאן מגיע השם ״ביג״. תחום זה לא נולד בעולם המחשוב הארגוני אלא נבט בעולמות כמו פייסבוק, גוגל, קהילות המודיעין וגופי תקשורת בהן כמות הנתונים הינה עצומה ולא סדורה. בעולם הארגוני, באופן טבעי עם חדירת המחשוב לכל פינה כמות הנתונים התפעוליים גדלה באופן דרמטי וכלי ניהול נתונים המוכרים לנו כבר עשרות שנים כגון מסדי נתונים של אורקל או מיקרוסופט הפכו ליקרים מדי ובהרבה מקרים לא מתאימים טכנולוגית להתמודד עם כמות הנתונים הגדולה. בעולם הביג דאטה אנחנו כעת בסיומה של התקופה הראשונית של בניית התשתיות ונכנסים לשלב של בניית יישומים על בסיס הכלים שנוצרו. יישומים ראשונים ניתן לראות בתחום הפרסום, סייבר, פיננסיים ומסחר. אחד האתגרים המשמעותיים שהתגלו בתחום הביג דאטה היה היכולת לבצע ניתוחים על כמות נתונים מאוד גדולה, שיטות הניתוח הנהוגות בעולם המתמטי/סטטיסטי שעבדו נהדר עם כמות נתונים קטנה ובינונית לא מצליחים לעבוד כהלכה בהיפגשם עם שטף נתונים גדול. המצב בו הנתונים רבים, לעולם לא מפסיקים לזרום והרבה פעמים מאוד מגוונים בפורמט ובתוכן שלהם דורש תפיסת ניתוח חדשה. לכאן בדיוק התאימה שיטת לימוד המכונה. למעשה ביג דאטה התחבר לתחום הבינה המלאכותית עוד בימיו הראשונים ומתבסס עליו רבות בצד של כלי הניתוח.

כאמור תחום הביג דאטה הולך ונשזר בתחום הבינה המלאכותית וכשמחברים יכולות משותפות אלה לתוך הארגון מקבלים מערכת ניהול נתונים שיכולה לאסוף כל כמות מידע בצורה מהירה ויעילה וכמובן יכולות ניתוחיות המתקרבות באופן פעולתן לבני אנוש. החיבור המתבקש לכלי הבינה העסקית בארגון בהן טמון ומוגדר קול ההיגיון של הארגון וההגדרות של הפרמטרים העסקיים החשובים יהיה השלב הטבעי הבא. כשזה יקרה לא יהיה מנוס מלבצע חיבור נוסף ואחרון של התובנות שנוצרות במערכת שכזאת בחזרה אל תוך המערכות התפעוליות הארגוניות בצורת החלטות קונקרטיות. מעין מוח ארגוני שאוסף כל נתון שקיים בתוך הארגון, לומד אותו ומבין אותו ואז בהתאם לחוקיות הנהוגה בארגון המסוים מפיק לקחים ומסקנות בדמות החלטות תפעוליות המוזנות בחזרה פנימה. לידתו של הארגון המודע. תודעה חדשה שתוכל להבין בעצמה את המצב בארגון, תקבל החלטות, תתקן את עצמה וחוזר חלילה, מערכת שתוכל לספר לנו מה המצב באמת על כל היבטי המציאות של הארגון. קשה לדמיין עתיד כזה ולהבין את המשמעות שלו לגבי התעשייה ולגבינו, בני האדם החיים בעולם שכזה.

כמובן שמדובר בחזון שנשמע אוטופי לעולם המחשוב הארגוני אך לא אתפלא אם ברגעים אלה ישנם מספר ארגונים שמתקרבים בצעדי ענק ליכולות אלה. חברות בעלות תחכום פנימי גבוה מאוד, יכולת ייחודית הנשמרת בסוד כמוס. מכל החברות הגדולות דווקא אמזון הם החשוד המיידי שלי.

פורסם במגזין גלובס IT מהדורת ינואר 2016

איומי סייבר על הטלפון שלך: אתגרים, טכנולוגיות, ותחזית לשנים הבאות

הטלפונים שלנו מהווים כיום את אתגר האבטחה הגדול ביותר עבור העולם הארגוני ולא בכדי. הטלפון הפך למחשב הנייד האמיתי של כולנו עם קישוריות אינטרנט עוצמתית, יכולת התקנה מיידית של תוכנות חדשות מתוך מאגר אפליקציות בלתי נדלה וכלי תקשורת עיקרי ברמה הפרטית והעיסקית. החשיבות הגוברת של מכשיר זה בחיינו לא נעלמה מהתוקפים שהפכו את הטלפון ליעד אטרקטיבי להשגת מטרות שונות. החל מגניבת הזהות הפרטית לצורך עשיית רווחים ועד תקיפות ייעודיות נגד ארגונים וכאן הסיפור מתחיל להסתבך. הטלפון הפרטי שלנו הפך לחלק בלתי נפרד ממערך המחשוב הארגוני של חברות רבות בזכות חיבור קל יחסית ליישומים ארגוניים. כיום כל תוכנה ארגונית מתגאה בהתאמה שלה לטלפונים בכדי לאפשר עבודה בלתי פוסקת בין אם אנחנו במשרד או לא. קישוריות זו לארגונים הפכה את הטלפון שלנו לכלי המועדף לביצוע תקיפות אצל גורמים עויינים שמחפשים תמיד אחר דרכים מהירות ופשוטות להשיג את מטרתם. ואכן קל מאוד מבחינה טכנית לשתול קוד עויין בטלפון של עובד זה או אחר בכדי לחדור למערכות הארגוניות.

הערבוב בין השימוש הפרטי לעסקי בטלפון פועל לרעתנו ומאפשר את קיומן של חולשות רבות המנוצלות היטב על ידי תוקפים. לדוגמא, החופש להתקין כל אפליקציה על הטלפון בניגוד כמובן למה שקורה על המחשב הארגוני שלנו, מאפשר לאפליקציות עויינות שמתחפשות לאפליקציות לגיטימיות לחדור בקלות לטלפון ולבצע את זממן באין מפריע. רק השנה חוקרים מצאו בחנות האפליקציות של גוגל 30,000 אפליקציות שסווגו כפוגעניות. דוגמא נוספת הינה ההגנה על התקשורת שיוצאת ממכשיר הטלפון. הטלפון שלנו מתחבר במשך היום לרשתות אלחוטיות רבות, מוכרות ולא מוכרות, רשתות שהביטחון בהן נמוך מאוד. חופש תקשורתי זה מגביר באופן דרמטי את הסיכוי להאזנות, גניבת מידע ושימוש בנתונים הכוללים את הזיהוי של המשתמש לביצוע תקיפות מאוחרות יותר. הימים בהם הארגון שלט בטלפון של העובד באופן מוחלט עברו וחלפו והבנה זאת חילחלה גם לספקי התוכנה והיצרנים של הטלפונים וכמובן לממונים על האבטחה. המתח הזה בין החופש בשימוש בטלפון לבין הצורך בהגנה על הסביבה הארגונית נמצא היום בראש העדיפויות של מנהלי האבטחה הארגוניים. צורך מתהווה זה נקלט גם במוחם היצירתי של יזמים רבים בתחום הסייבר וזליגת האיום הארגוני למובייל היתה ועדיין מהווה כר פורה להמצאות טכנולוגיות שונות. ישראל, כמובילה טכנולוגית עולמית בתחום האבטחה, מהווה שחקן נכבד גם בתחום זה עם מספר לא מבוטל של סטארטאפים וחברות בוגרות יותר שמציעות פתרונות אבטחה לתחום המובייל.

תחום זה נוצר לפני מספר שנים מיד עם ההצלחה המסחררת של טלפונים חכמים וצפוי בשנים הבאות להתממש במובן של רכישות והתפתחות יישומים וטכנולוגיות עם התאמה טובה לשוק. טכנולוגיות האבטחה בתחום המובייל מתחלקים למספר קטגוריות:

טלפונים מאובטחים – גוגל, סמסונג, בלקברי וסטארטאפים נוספים מנסים לכבוש את שוק הטלפונים המאובטחים. החל מטלפונים מאובטחים ברמה צבאית המיועדים עבור גופים ממשלתיים וצבאות עד טלפונים שמאפשרים קיום הפרדה בין פעילות פרטית לעסקית על מכשיר אחד. בתחום זה הושקעו עד כה מאות מיליוני דולרים ולמרות ההשקעה הרבה טרם נוצר סטאנדרט עולמי. הקושי בתחום זה נובע ממגוון צורות השימוש בטלפון ובהתאמה צרכי האבטחה השונים. בנוסף נוכחנו לראות פעם אחר פעם תקיפות אפקטיביות נגד המודלים הכי מאובטחים. בעתיד נראה איך עבור הקהל הרחב נבנות אט אט תשתיות אבטחה על המכשיר עצמו שמאפשרים בניית פתרונות אבטחה מגוונים ובמקביל הפיכה של סוגים מסויימים של טלפונים מאובטחים לסטנדרט בתחומים צרים כגון המגזר הממשלתי. תחום זה כולל בתוכו גם פתרונות בתחום אובדן וגניבת טלפונים.

מערכות הגנה מאיומים אקטיביים תחת קטגוריה נרחבת זו ניתן למצוא אנטי ווירוסים, מערכות לזיהוי קוד עויין בזמן ריצה, מערכות זיהוי שינוי תצורה של הטלפון, אכיפה אקטיבית של מדיניות אבטחה על הטלפון ופתרונות המתחברים למערכות ההגנה הארגוניות ומשתפות איתן פעולה בניסיון לזהות התנהגות עויינת. קטגוריה זו צפוייה להיות הצומחת ביותר בשנים הקרובות מכיוון שפתרונות אלה מאפשרים גישת אבטחה פרואקטיבית במצב של אי וודאות. טכנולוגיות מסויימות כגון חיבור למערכת ההרשאות הארגונית וחיבור למערכת האתראות האירגונית כבר הוטמעו בארגונים רבים ובמקביל ישנם אתגרים שנותרו ללא מענה מספק. לדוגמא, היכולת לזהות קוד עויין בזמן ריצה עדיין לא מומשה מכיוון שאופי האיומים על טלפונים משתנה כל הזמן. קושי נוסף בתחום זה נובע מהעובדה שהמודל החישובי של טלפון חכם שונה באופן משמעותי מהמחשב השולחני וספקי פתרונות האבטחה עדיין לומדים את הנושא בניסיון לייצר עבורו פתרונות מתאימים. ישראל צפוייה להיות שחקן משמעותי בתחום זה הודות לניסיון הרב הנצבר בתעשייה בנושא של תקיפות והגנות.

תקשורת מאובטחת נושא התקשורת וותיק מאוד ומכיל בתוכו טכנולוגיות שונות כגון הצפנה לצורך יצירת תקשורת נתונים מאובטחת מכל מקום בעולם ויכולות ניטור של אנטנות אלחוטיות וניסיון לזהות את רמת אבטחתן. בתחום זה ניתן לראות ערב רב של גישות חדשניות ובהחלט צפוי לראות בקרוב התממשות של חלק מהטכנולוגיות המוצעות מכיוון שצורך זה הינו בסיסי ופתיר.

אפליקציות מאובטחות בשנתיים האחרונות נוצרה הקטגוריה של אפליקציות מאובטחות המאפשרות עבודה בטוחה עם הארגון ושימוש בטוח באפליקציות צרכניות רגישות כגון בנקאות ישירה. ישנן מערכות המאפשרות למפתח האפליקצייה לבדוק האם ישנם חורי אבטחה באפליקציות, פתרונות המעשירים את האפליקציות ביכולות אבטחה דינמיות ומנגנונים המנטרים בצורה אקטיבית אפליקציה זו או אחרת. תחום זה נמצא בשלב החדשנות ויקח זמן לא מועט עד שיהפוך לשוק קיים. ייתכן שבעתיד יווצר חיבור בין יצרני טלפונים מאובטחים ליצרני טכנולוגיות אלה בכדי לייצר פתרונות משלימים.

אבטחת נתונים-טלפונים מחזיקים בנתונים הכי חשובים שלנו. בין אם זה גישה לבנק או לכרטיסי אשראי הרשומים בתוך המכשיר עד לגישה לתמונות האישיות או ארכיון של התקשורות השונות. בתחום זה צומחות מספר טכנולוגיות ופתרונות הנועדו לזהות שימוש לא מורשה במידע באופנים שונים. תחום זה של אבטחה נמצא בשלבים הראשוניים ביותר וצפוי לצמוח בהתאמה לכמות אירועי גניבות המידע שיקרו בשנים הבאות.

כפי שניתן לראות תחום האבטחה במובייל חי ובועט וצפוי להפוך להיות אחד התחומים המובילים בעולם הסייבר בשנים הבאות, במיוחד לאור הצמיחה הצפוייה בכמות התקיפות על טלפונים.

פורסם במגזין גלובס IT מהדורת דצמבר 2015